סופרמרקט. אדם עומד ליד האבטיחים. מכיוון שאין לו ממש אישיות מובחנת או מראה יוצא מגדר הרגיל, נכנה אותו "איש האבטיחים". הוא אינו מוציא מילה מפיו. עובר לידו אדם ומברך אותו: "אחלה אבטיח בחרת לנו שבוע שעבר" ולוחץ את ידו. איש האבטיחים מחייך ומהנהן.
אחריו מגיע עוד גבר, שבעגלתו יושב ילד קטן. גם הוא לוחץ לאיש האבטיחים את היד ואומר: "תקשיב, הילד שלי לא אוכל שום דבר. כלום. לא שניצל, לא פסטה, לא צ'יפס. אפילו לא את המעורב של אמא שלי. אבל על האבטיחים שלך הוא מת. כל הכבוד". הגבר לוקח אבטיח ומגיש לאיש האבטיחים. "מה אתה אומר על זה?". איש האבטיחים נוקש על האבטיח ומחווה תנועת "ככה-ככה" בידו. הגבר בוחר אבטיח חדש והריטואל חוזר על עצמו. הפעם הוא מרים את האגודל למעלה ומחייך. "תודה, אחי, תודה. בוא, בוא, שמואל, בוא ניסע הביתה. יש לנו פה אבטיח שופרא דשופרא בשבילך".
כעבור רגע קצר מגיעה אל איש האבטיחים אישה בהריון מתקדם, כרסה בין שיניה ממש. היא קרבה אל איש האבטיחים בדחילו ורחימו, אבל ברגע שהיא קרובה אליו היא לוקחת את ידו באסרטיביות ומנשק אותה ללא הרף תוך שהיא ממלמלת "תודה, תודה, תודה". כעת היא כבר מישירה אליו מבט ובעיניים מצועפות אומרת "אתה לא יודע כמה שנים אנחנו מנסים להיכנס להריון. בסוף רק עם האבטיחים שלך הקדוש ברוך הוא בירך אותנו". האישה לוקחת את ידו של איש האבטיחים ומניחה אותה על בטנה. "אתה יכול לברך אותי שיצא לי בן זכר? הרופא כבר אמר שיש לי שתי תאומות, אבל אני בטוחה שעם הברכה שלך יכול לצאת לי בן זכר".
לפתע מגיע מאבטח ותופס את איש האבטיחים בזרועו. "כמה פעמים אמרתי לך לא להתקרב לאבטיחים?" המאבטח פונה לאישה: "סליחה, גברת, אבל זה איש מוזר זה, נוכל. הוא לא מבין כלום באבטיחים, סתם אומר לאנשים דברים".
האישה ההרה מביטה אחר המאבטח בעוד הוא מוליך את איש האבטיחים החוצה. היא תופחת על בטנה ואומרת: "אבל רציתי בן זכר".
חראקירי - הבלוג של ליאור גלציאנו 