עד סוף החיים

פנים. חדר אוכל בבית אבות – יום

לשולחן יושבים כמה קשישים ואוכלים בשקט. רק קשישה אחת עושה רעש. זוהי שרה נתניהו בת ה-89. היא לבושה בחליפה ורודה, פניה מתוחות עד הקצה. מאחוריה עומדים שני גברתנים. אלו הם שני מאבטחי שב״כ: מאבטח א׳ ומאבטח ב׳.

שרה: אני רוצה עוד קינוח!

שכנתה לשולחן, עליזה סומך, אישה קטנה ועדינה, מתענגת על הקינוח שלה.

עליזה: את יודעת שמרשים רק אחד.

שרה: זה לא הספיק לי!

עליזה: זה אף לא מספיק לך.

שרה: כל אנשי הצוות פה הם מהדיפ סטייט! הם רוצים לפגוע בי ובבעלי!

עליזה: הם רוצים שלא תמותי מסוכרת.

שרה: שמאלנים! בוגדים!

עליזה: שרה, הם כפסע מלכרות לך את הרגל.

שרה: את מאמינה לרופא הערבי?

עליזה: הוא מומחה עולמי.

שרה: בטח. העולם משלם לו כדי לכרות את המשפחה שלי. כשבעלי נפצע במבצע סבנה, את חושבת שהרופאים לא רצו להוריד לו את היד?

עליזה: זו לא הייתה פציעה קלה מירי של כוחותינו?

שרה: זו בדיוק הייתה הכוונה שלהם! לפצוע אותו קל ולעבוד עליו שצריך לכרות לו את היד. שמעת פעם על מישהו שנכנס לספרי ההיסטוריה בלי יד?

עליזה: חוץ מטרומפלדור?

עליזה ממשיכה לאכול בנחת את המעדן שלה.

שרה: תביאי לי.

עליזה: מה?

שרה: המעדן שלך. תביאי לי אותו.

עליזה: הוא שלי. 

שרה: כולנו צריכים להקריב.

עליזה: עבדתי קשה כל החיים. מגיע לי את המעדן הזה.

שרה: את זוכרת את שושי כהן, עליה השלום?

עליזה: בוודאי. איזו אישה טובה וצנועה היא הייתה.

שרה: את יודעת ממה היא מתה?

עליזה: כשל כלייתי, לא?

שרה: כמה צעירים חסמו לה את הקלנועית בדרך לשירותים.

עליזה: אני לא מאמינה! זה את שלחת אותם?

שרה: אני?! ממתי אני עושה דברים כאלה?

עליזה: הבנתי מה את עושה. את לא תאיימי עליי.

שרה: אני ממש לא מאיימת.

עליזה: יופי. עכשיו, ברשותך, אני רוצה לסיים בשקט את המעדן שלי.

שרה מסמנת באצבעה לאחד המאבטחים. הוא מתכופף אליה. היא לוחשת משהו באוזנו. המאבטח ניגש לגברת עליזה סומך ומנסה לקחת ממנה את המעדן. גברת סומך נאבקת בו. היא מנסה לנקר בידו באמצעות הכפית. חלק מהמעדן נשפך על השולחן.

שרה: בזהירות! (למאבטח השני) תעזור לו!

מאבטח ב׳ ניגש אל מאחורי גברת סומך ומכה בעורפה עם כת של אקדח. ראשה נופל ישר לתוך המעדן.

שרה: מה אתה עושה, חיה?! איך אני אמורה לאכול את זה עכשיו? זה נגע לה בכל הקמטים! לך למטבח ותביא לי חדש, אחרת אתה מפוטר. מצידי תירה במישהו!

המאבטח יוצא לכיוון המטבח. שרה מביטה בגועל בלכלוך שנוצר.

פנים. דירה בבית האבות – יום

שרה נכנסת לדירה. אחריה שני המאבטחים, סוחבים שקיות מלאות מעדנים. שרה ניגשת לתא הקפאה אליו מחוברים צינורות ומסכים שמנטרים פעילויות לב ומוח. בפנים שוכב ביבי נתניהו הקשיש.

שרה: אתה לא מאמין מי מתה היום. זוכר את עליזה סומך, קשישה קטנה ונחמדה כזאת? התקף לב. ככה, פתאום, באמצע ארוחת צהריים. טוב, לא כולם עמידים כמונו. והם עוד חשבו לבטל לי את האבטחה לשארית החיים שלך! אין להם גבול אלה.

שרה ניתקת מהסרקופג וניגשת למטבח. אחד המאבטחים פותח את המקרר. אנחנו רואים שהוא מלא כבר במעדנים.