חפוז בין-מדינתי

אם למדינות היה טינדר.

ישראל: ערה?

איראן: מה?

ישראל: שאלתי אם את ערה.

איראן: בפעם האחרונה שבדקתי, אנחנו לא ב-2004.

ישראל: מה הקשר?

איראן: זאת דרך ממש מיושנת לפנות למישהי.

ישראל: כזאת אני, אולד סקול.

איראן: מצחיק.

ישראל: אני חשה עוינות מסוימת.

איראן: וואלה.

ישראל: וואלה.

איראן: את יכולה לחשוב על סיבה?

ישראל: המממ… אולי זה שחודשיים לא עשינו את זה? אני דווקא רציתי, אבל הג׳ינגי, את יודעת…

איראן: תחשבי שוב.

ישראל: זה בגלל הפרסומים על כוחות קומנדו באזרבייג׳ן? את צריכה כבר לדעת לא להאמין לכל מה שכתוב בפייק תקשורת. אזרבייג׳ן ואני ידידות טובות, זה הכל. טעמת פעם אוכל אזרי? יש להם עלי גפן ממולאים כאלה בבשר טלה, את מתה…

איראן: לא, זה גם לא אזרבייג׳ן.

ישראל: אנחנו נשחק במשחק הזה עוד הרבה? פשוט תגידי לי וזהו.

איראן: זה בגלל לבנון.

ישראל: מה?

איראן: מה מה?

ישראל: לבנון ואני זה… הולך שנים אחורה.

איראן: אני לא מטומטמת.

ישראל: אף פעם לא אמרתי שאת מטומטמת.

איראן: אולי לא אמרת, אבל את מתייחסת אליי ככזאת.

ישראל: אוקיי, בסדר… אז יכול להיות שקצת תקפתי את לבנון. אבל זה רק בגלל שהיא התגרתה בי! מה יכולתי לעשות?

איראן: עשית את זה כדי שאני אקנא ואצטרף גם.

ישראל: ככה את מכירה אותי?!

איראן: האמת שכן.

ישראל: אין, את מכירה אותי טוב מדי… אני פשוט לא מצליחה למצוא שום דרך אחר לגרום לך להיות בעניין שלי. אז יכולתי להיות שתקפתי קצת בדאחיה כדי, את יודעת, לעורר בך אמוציות.

איראן: אמוציות… את גם מדברת כאילו את תקועה ב-2004. לא, איזה 2004. 1984!

ישראל: אני אוהבת שאת מתרגזת… אז מה את אומרת על איזה חפוז?

איראן: אני מכירה את החפוזים שלך.

ישראל: 24 שעות, לא יותר.

איראן: זה אף פעם לא מספיק לך.

ישראל: רק כמה טילים, זה הכל.

איראן: זה מה שאמרת בפעם הקודמת.

ישראל: מה אני אעשה שאת מדליקה אותי ככה? אני לא מסוגלת לשמור את המיירטים שלי לעצמי.

איראן: אני מצטערת.

ישראל: אל תצטערי. תתקפי.

איראן: אני לא בנויה למלחמה ארוכת טווח.

ישראל: את תחליטי מתי מפסיקים. נשבעת.

איראן: אני כבר במקום אחר בחיים. התבגרתי, אני מנהלת משא ומתן על הסכם עם ארצות הברית, אני כבר בקושי מייצאת נפט, דברים השתנו…

ישראל: אני גם התבגרתי!

איראן: יש לך עדיין בפרופיל תמונה של אריה ששואג על מיקי מאוס.

ישראל: זה עכבר! ה-AI לא הבין אותי נכון!

איראן: אני חייבת ללכת לישון עכשיו.

ישראל: פעם היינו מדברות עד אמצע הלילה.

איראן: אמרתי לך, התבגרתי.

ישראל: אני לא מאמינה לך! שקרנית! תמיד היית שקרנית! בגלל זה אף אחד לא רוצה לעשות איתך עסקים!

איראן: לילה טוב.

ישראל: אני אמשיך להפציץ בלבנון! בדאחייה! בצור! בצידון! את עוד תתגעגעי לטילים שלי!… הלו? את עדיין פה?

איראן: שאלוהים יעזור לי, החולשה שלי להרתעה עוד תקבור אותי.

ישראל: זה אומר שאת בעניין?!

איראן: קוויקי. רק קוויקי.

ישראל: את אומרת מתי להפסיק.

איראן: אם את לא מפסיקה אני קוראת לג׳ינג׳י. את יודעת שהוא עצבני עלייך רצח.

ישראל: זה יהיה קצר. איך אומרים הצעירים היום? נודרת. הופה, לא חשבת שאני כזאת מעודכנת ומגניבה, אה? אני אפילו נותנת לך את הזכות לירות ראשונה.

איראן: אוקיי. מוכנה?

ישראל: תמיד. אני תמיד מוכנה.