פנים. סלון. ערב גוף: אוף, אני רעב. מוח: מה רעב?! סיימת ארוחת ערב ענקית לפני רבע שעה. גוף: כן, אבל אני רעב. מוח: אין מצב. זה בטח מעייפות. גוף: לא אכפת לי עייפות לא עייפות. אני רעב. מוח: תקשיב, אכלת עכשיו חביתה, לחם, גבינה צהובה, גבינה לבנה, נקניק, פשטידה, מרק ופרוסת פיצה. זה יותר מהזחל … המשך קריאת הפוסט גוף ומוח #2: רעב

מאמא 1: מאמות, אני לא יודעת כבר מה לעשות. הקטן שלי כבר בן 5, והוא עדיין לא גמול. מאמא 2: יוווו, את רצינית???? מאמא 1: כן. בא לי לבכות. אני כבר אובדת עצות. מאמא 3: רגע, ניסית להראות לו סרטים? אצל האמצעי שלי זה עבד כמו קסם. אני ובעלי לקחנו חופש מהעבודה, והראינו לו כל … המשך קריאת הפוסט מאמאזון דאעש #1: גמילה

פנים. סלון – ערב מוח: יאללה, גוף, לך לשטוף ידיים. גוף: תהרוג אותי וזהו. מוח: מה? גוף: אמרתי, תהרוג אותי וזהו. מוח: לא הבנתי, על מה הדרמה עכשיו? גוף: לא דרמה, איזה דרמה! רק תסתכל על החתך יובש הזה באגודל, זה נראה לך כמו משהו שיכול לסבול עוד שטיפת ידיים? מוח: נו, מה לעשות, היית … המשך קריאת הפוסט גוף ומוח #1: עור יבש

פנים. סלון – ערב זוהי דירה טיפוסית של בני מעמד הביניים – פרקט למינציה, מטבח לבן, צעצועים פזורים פה ושם. דלת הכניסה נפתחת, ואל הסלון, שהיה ריק עד כה, נכנס אבי (40), לבוש מכנסיים מחויטים וחולצה מכופתרת, בידו תיק עור מהודר. אבי: (בקול רם) מותק, קבלי כניסה שלי למכלאות. מן הפרוזדור מגיעה איילת (35), אשתו, … המשך קריאת הפוסט לא משתחרר

- כן, אהובה, מה רצית לשאול? - קיבלנו לכתוב חיבור ואני קצת מתקשה. - מה נושא החיבור, אהובה? - הענקת פרס לנדאו ליצחק לאור, בעד ונגד. - אני מבין. ואת ודאי מתקשה למצוא טיעונים בעד מתן הפרס למשורר שהואשם בפייסבוק ובטלוויזיה בהטרדות מיניות ובתקיפה מינית. - לא. אני לא יודעת מי זה יצחק לאור.

פנים. חנות - יום גבר ואישה, כבני 40, נכנסים לחנות של טלפונים סלולריים. הם ניגשים למוכרת הצעירה, ששקועה בטלפון שלה. אישה: צהריים טובים. המוכרת לא מגיבה. אישה: (בקול רם יותר) צהריים טובים! המוכרת מואילה בטובה להרים את הראש. מוכרת: כן. אישה: רצינו לדעת אם יש לכם מטען לטלפון כזה (פונה לגבר האדיש) נו, תוציא אותו. הגבר מניח את הטלפון שלו … המשך קריאת הפוסט גזענות

חוץ. שטח מדברי - יום מדיום קלוז-אפ על גבר דתי כבן 40, קירח, חובש כיפה. נקרא לו נפתלי לצורך העניין. נפתלי נושא מונולוג בפני המצלמה. נפתלי: הגיע הזמן לשים סוף לטרור. הגיע הזמן שהעולם יבין אחת ולתמיד שאנחנו מתמודדים פה עם חיות אדם. שאי אפשר להפנות את הלחי השנייה, בתקווה שזה ירגיע אותם, כי בתמורה … המשך קריאת הפוסט המלחמה בטרור

חוץ. ליד מטבח צה"לי בבסיס כלשהו - יום כתבת צעירה מדברת אל המצלמה. כתבת: אנחנו חוזים כאן בפתחו של עידן חדש לא רק עבור צה"ל, אלא עבור כל העניים במדינה, כל אלו שסבלו עד היום מחוסר ביטחון תזונתי. בזכות החוק החדש, פרי שיתוף פעולה היסטורי בין משרד הביטחון ומשרד הרווחה, כל המזון שייוותר בתום הארוחות … המשך קריאת הפוסט ביטחון תזונתי

מיד כשסיימתי לקרוא את הראיון עם רון כחלילי ב"הארץ" עזבתי את כל עיסוקיי ורצתי בלב הולם לבית הוריי. האם ייתכן שיש ברשותם פריבילגיה אשכנזית שלא שמעתי עליה מעודי, שלא לדבר על להחזיק בה, להריח אותה, לעשות בה שימוש? "פריבילגיה? אני לא ממש זוכרת", אמרה אמי באגביות מתריסה בעודה צופה בעוד איזו תוכנית בוקר הזויה בערוץ … המשך קריאת הפוסט הפריבילגיה האשכנזית שלי

חוץ. ליד המשרד של מפקד הבסיס - יום זוהי שעת צהריים לוהטת בבסיס צבאי שכוח אל, ונדמה שאין בו נפש חיה. ליד המבנה הקטן שמשמש כמשרד של מפקד הבסיס ממוקמת מכונת שתייה, וחייל עייף מגיע אליה כדי להוציא פחית שתעביר לו עוד כמה דקות של שעמום. כשהוא קולט שהיא שוב פעם בלעה את הכסף שלו, … המשך קריאת הפוסט הקרב על הגי'פ (תסריט לסרט קומי קצר)